תגובות רגשיות ללחץ ומשאבי התמודדות בקרב מתבגרים בדואים מיישובי קבע ומכפרים בלתי מוכרים בעקבות הריסת בתים

תגובות רגשיות ללחץ ומשאבי התמודדות בקרב מתבגרים בדואים מיישובי קבע ומכפרים בלתי מוכרים בעקבות הריסת בתים מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" מאת: חאלד אלסייד הוגש לסנאט אוניברסיטת בן גוריון בנגב שבט, תשע"ה ינואר, 0 באר שבע

תגובות רגשיות ללחץ, משאבי התמודדות וזהות קולקטיבית בקרב מתבגרים בדואים בנגב בעקבות הריסת בתים: השוואה בין יישובי קבע לעומת כפרים בלתי מוכרים מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" מאת: חאלד אלסייד הוגש לסנאט אוניברסיטת בן גוריון בנגב אישור המנחים: אישור דיקן בית הספר ללימודי מחקר מתקדמים ע"ש קרייטמן: כסלו, תשע"ה נובמבר, 0 באר שבע

העבודה נעשתה בהדרכת: פרופ' שפרה שגיא ד"ר אורנה בראון- לבינסון מחלקה: חינוך פקולטה: מדעי רוח וחברה

תודות לפרופ' שפרה שגיא תודה על ההדרכה, שסללה עבורי את הדרך קדימה. לד"ר אורנה בראון-לבינסון תודה מיוחדת על השותפות, על ליווי ועל החשיבה המעמיקה לכל אורך הדרך. הרבה תודות על הסיוע בכל חלקי המחקר ועל הפיכת המחקר למסע מרתק של חקר וגילוי. לבני משפחתי נעאמה, ריהאם, רואן, מחמד, אסיל, בראה ופאטמה שמלווים אותי זה מספר שנים בעבודתי באהבה. תודה על התמיכה והסבלנות. לחבריי היקרים נאגי, לוטפי, מוניר ומחמד ואחרים על התמיכה והעידוד המתמידים. אני מקווה שעבודה זו תשמש עבור כל הקוראים השראה להמשך לימודים והתפתחות אישית ומקצועית.

הצהרת תלמיד המחקר עם הגשת עבודת הדוקטור לשיפוט אני החתום מטה מצהיר/ה בזאת )אנא סמן(: חיברתי את חיבורי בעצמי, להוציא עזרת ההדרכה שקיבלתי מאת המנחים. החומר המדעי הנכלל בעבודה זו הינו פרי מחקרי מתקופת היותי תלמיד מחקר. בעבודה נכלל חומר מחקרי שהוא פרי שיתוף עם אחרים, למעט עזרה טכנית הנהוגה בעבודה ניסיונית. לפיכך מצורפת בזאת הצהרה על תרומתי ותרומת שותפיי למחקר, שאושרה על ידם ומוגשת בהסכמתם. שם התלמיד/ה : חאלד אלסייד חתימה : תאריך:

תקציר רקע המחקר עוסק בתגובות רגשיות ללחץ, משאבי התמודדות וזהות בקרב מתבגרים בדואים בנגב לנוכח תופעת הריסת בתים בכפרים הבדואיים על ידי גופי אכיפה, תוך השוואה בין מתבגרים בדואים מרקע שונה. בספרות המחקרית מתוארים מספר גורמים סוציו-דמוגרפיים אלה כמשתנים בעלי תרומה דיפרנציאלית על תגובות רגשיות בקרב מתבגרים הנתונים למצבי לחץ. המסגרת המושגית של המחקר מתבססת על התיאוריה הסלוטוגנית של אנטונובסקי (987 ;979 (Antonovsky, המציעה לבחון את הגורמים המסייעים לאנשים להתמודד עם מצבי לחץ ומתמקדת בבחינת המשאבים והגורמים המקדמים בריאות ורווחה ( & Sagy,.)Antonovsky, 000 מושג מרכזי בגישה הסלוטוגנית הוא משאב ההתמודדות תחושת קוהרנטיות אישית, הכולל שלושה מרכיבים מרכזיים: מובנות, נהילות ומשמעתיות. מושג זה משקף את היכולת של הפרט להבין את האירועים המתרחשים בחייו, ותלוי הן במבנה אישיותו של הפרט והן בהתנסויות החברתיות והתרבותיים שהוא עובר. משאב התמודדות אחר שנבדק הוא תחושת קוהרנטיות משפחתית, הבודק את תפיסתו הקוגניטיבית של האדם ואת תפיסת העולם המשפחתית שלו דרך הפרספקטיבה של הפרטים המרכיבים אותה, כמו גם אופן התמודדותו עם גורמי הלחץ. הקוהרנטיות המשפחתית באה לידי ביטוי בתפיסה של הפרט את העקביות בחוקים ובנורמות של המשפחה )שגיא ואנטונובסקי, 998(. משאב נוסף הוא תחושת תקווה - אמונתו של הפרט ביכולת שלו למצוא דרכים יעילות להגשמת מטרות רצויות. משאב זה מורכב מציפייה, יישום הרעיונות והמחשבות והצעת פתרונות חדשים, ומבוסס על תהליך קוגניטיבי מכ וון מטרה שבו הפרט צריך להציב לעצמו מטרות ולהאמין ביכולתו להשיג את המטרות הללו. המשאב אמונה דתית מתבסס על נתינת משמעות לחייו של אדם, תחושה של מיצוי עצמי, גישה לקשרים חברתיים ומערכות יחסים אנושיות וסטנדרטים שבעזרתם יכול אדם לשפוט ולהנחות את פעולותיו שלו. בנוסף, המחקר בחן תחושת זהות קולקטיבית תוך התמקדות בשלוש זהויות קולקטיביות: זהות ישראלית, זהות פלשתינית וזהות בדואית. השערות ומודל המחקר המחקר נערך בקרב מתבגרים בדואים המתגוררים בדרום הארץ, אשר נחשפו להריסת בתים. מטרת המחקר היא לבדוק את משאבי ההתמודדות: תחושת קוהרנטיות אישית, תחושת קוהרנטיות משפחתית, תקווה ואמונה דתית, וכן תחושת זהות קולקטיבית כמשתנים המסבירים את רמת התגובות הרגשיות בעקבות הריסת בתים )מצב הבית כמסביר את התגובות הרגשיות( בשני סוגים של כפרים: יישובים בלתי מוכרים ויישובי קבע. לצורך כך נבנה מודל מיתון המבחין בין רמת התגובות הרגשיות בשני סוגי הכפרים. השערות המחקר מחולקות לשלוש קטגוריות: א

הקטגוריה הראשונה מתייחסת להבדלים בין המתבגרים על פי מצב הבית - נהרס/לא נהרס. הקטגוריה השנייה מתייחסת להבדלים בין המתבגרים הבדואים על פי סוג הכפר - יישובים בלתי מוכרים ויישובי קבע. הקטגוריה השלישית מתייחסת לקשרים בין המשתנים ולתרומתם של משאבי ההתמודדות ותחושת זהות קולקטיבית להסבר תגובות רגשיות ללחץ על רקע הריסת בתים, תוך השוואה בין יישובי קבע לכפרים בלתי מוכרים.... שיטה המחקר הנוכחי הינו מחקר רוחב. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים אנונימיים למילוי עצמי. השאלונים הועברו בקרב 96 נבדקים במהלך השנים 00-0. גיל הנבדקים נע בין -8, וממוצע.87 ס.ת. 8.0. נבדקים הם בנים, המהווים % מהמדגם, ו- נבדקות הן בנות, המהוות 8% מהמדגם. תלמידים הם מכפרים בלתי מוכרים על ידי המדינה, ו- 7 תלמידים הם מיישובי קבע. 9% מהמתבגרים לומדים ביישובי קבע וכ- 8% לומדים ביישובים בלתי מוכרים. השאלונים עברו מספר תרגומים. הצעת המחקר והשאלונים קיבלו את אישור משרד החינוך. ממצאים בדיקת ההבדלים בין מתבגרים השונים מעלה שהתגובות הרגשיות ללחץ היו בעלות עוצמה גבוהה יותר בקרב מתבגרים בדואים מהכפרים הבלתי מוכרים ובקרב מתבגרים בדואים שביתם נהרס וכי משאבי ההתמודדות היו נמוכים יותר בקרב אוכלוסייה זו. ביישובי הקבע בלטה תחושת זהות פלשתינית, ובכפרים הבלתי מוכרים בלטה תחושת זהות בדואית. ביחס לקשר בין המשתנים, ממצאי המחקר מלמדים כי משאבי ההתמודדות ותחושת הזהות הקולקטיבית תורמים באופן שונה להסבר התגובות הרגשיות ללחץ בקרב מתבגרים הבדואים מיישובי הקבע לעומת מתבגרים מהכפרים הבלתי מוכרים. המשאב הדומיננטי המסביר את התגובות ללחץ בקרב המתבגרים הבדואים מיישובי הקבע היה תחושת קוהרנטיות אישית, ואילו בכפרים הבלתי מוכרים ניכרת השפעה של משאבי התמודדות דתיים - תחושת תקווה ואמונה דתית המסבירים את התגובות ללחץ. בנוסף, נמצא כי משאב ההתמודדות תחושת קוהרנטיות אישית תרם להגברת התגובות הרגשיות בקרב מתבגרים בדואים מהכפרים הבלתי מוכרים. נמצא שתחושת זהות ישראלית הסבירה תגובות רגשיות ללחץ בשני סוגי הכפרים, ולעומתה תחושת זהות בדואית הסבירה תגובות רגשיות ללחץ בכפרים הבלתי מוכרים בלבד. הדיון הדיון מתייחס להבדלים בין הכפרים השונים: יישובי קבע, וכפרים בלתי מוכרים, ולהבדלים בין הקבוצות השונות על פי מצב הבית )נהרס / לא נהרס(. בבדיקת ההשערות עלתה התמונה הבאה: ב

. השוואה בין מתבגרים בדואים שביתם נהרס לעומת מתבגרים בדואים שביתם לא נהרס: ההשערה הנוגעת לתגובות רגשיות ללחץ אוששה באופן מלא. הספרות מציינת שלעיתים ישנו אפקט מצטבר וניתן לשער שהבדלים אלה נובעים מהיקף הריסת הבתים. בנוסף ניתן לשער שבני הנוער שביתם נהרס נמצאים במעגל פגיעות ראשון בשל קרבתם לאירוע הלחץ. השערה נוספת היתה כי מתבגרים שביתם נהרס ידווחו על רמות נמוכות של משאבי התמודדות בהשוואה למתבגרים שביתם לא נהרס. תחושת תקווה כוללת מרכיבים רגשיים וקוגניטיביים המחייבים את הפרט להציב מטרות ולתכנן כיצד להשיגן. הצבת מטרות דורשת איזון נפשי, המאפיין את המתבגרים שביתם לא נהרס. הסבר לאמונה דתית נמוכה בקרב מתבגרים שביתם נהרס קשור לרמת הכעס הגבוהה שנמצאה בקרב מתבגרים אלה, שאולי מופנה אף נגד אלוהים על כך שלא עזר להם. נמצא כי בקרב מתבגרים שביתם נהרס תחושת הקוהרנטיות המשפחתית גבוהה יותר לעומת מתבגרים שביתם לא נהרס. הסבר אפשרי לתחושת קוהרנטיות גבוהה בקרב מתבגרים שביתם נהרס הוא היכולת של מתבגרים לבצע טרנספורמציה מחוסר אונים לעבר עזרה עצמית וכשירות וכך להגיע לתחושה של שליטה במצב. לא נצפו הבדלים בין המתבגרים בתחושת הקוהרנטיות האישית. ההשערה הנוגעת לתחושת זהות אוששה באופן חלקי. תחושת הזהות הבדואית והפלשתינית מוקמו בטווח העליון בסקאלה, ואילו תחושת הזהות הישראלית מוקמה בטווח התחתון בסקאלה.. השוואה בין מתבגרים מיישובי קבע לעומת מתבגרים מכפרים בלתי מוכרים: ההשערה כי מתבגרים מכפרים בלתי מוכרים ידווחו על עוצמות גבוהות יותר של תגובות ללחץ אוששה באופן מלא. הספרות מציינת שלעיתים ישנו אפקט מצטבר וניתן לשער שההבדלים נובעים מהיקף הריסת הבתים, הנעשית בתדירות גבוהה בכפרים הבלתי מוכרים. כמו כן ניתן להסביר הבדלים אלו גם על רקע המצב הכלכלי של המתבגרים בכפרים אלה. ההשערה הנוגעת למשאבי ההתמודדות היתה כי בקרב המתבגרים מיישובי הקבע יימצאו רמות גבוהות של משאבי התמודדות אוששה באופן מלא. תחושת קוהרנטיות הוא שתחושת קוהרנטיות אישית מתבססת על יציבות, ניהוליות ומובנות, מרכיבים שאינם קיימים בסביבת הכפרים הבלתי מוכרים המאופיינת באי יציבות. אפשר להסביר את תחושת הקוהרנטיות המשפחתית בקרב המתבגרים מיישובי קבע במודעות החברתית, במספר הנמוך של הנפשות במשפחה ובהשכלת ההורים, המאפשרים למשפחה להוות רשת חברתית בטוחה ותומכת במתבגר ביישובי קבע לעומת מתבגרים מכפרים אחרים. ניתן להסביר את ההבדלים בתחושת התקווה בכך שהתקווה מבטאת שייכות. תחושת הלכידות והרשת החברתית נמצאה כחזקה ביישובי קבע בגלל האופי התרבותי והמצב החברתי-כלכלי ביישובי הקבע. ייתכן שהאמונה הדתית הגבוהה בקרב המתבגרים מיישובי הקבע קשורה לתחושת ערך העצמי גבוהה. ההשערה השלישית אודות הזהות אוששה באופן חלקי. תחושת הזהות הפלשתינית היתה דומיננטית בקרב המתבגרים הבדואים מיישובי הקבע, ובקרב המתבגרים מהיישובים הלא מוכרים בלטה תחושת זהות בדואית. בהתאם להשערה, בקרב כלל המתבגרים הבדואים היתה נטייה לתחושת זהות בדואית ללא קשר לסוג הכפר. ג

. השוואת תרומתם של משאבי ההתמודדות בשני סוגי הכפרים )מודל מיתון(: השערות המחקר נגעו לעוצמת הקשרים בין המשתנים )מצב הבית, תגובות רגשיות ללחץ, משאבי התמודדות ותחושת זהות קולקטיבית, וסוג הכפר( ולתרומתם של משאבי ההתמודדות להסבר התגובות הרגשיות ללחץ על רקע הריסת בתים, תוך השוואה בין יישובי קבע לכפרים בלתי מוכרים. שוער כי עוצמת הקשרים ותרומת המשאבים יהיו שונים בהשוואה בין שני סוגי הכפרים. כך למשל, הקשרים בין משאבי ההתמודדות ובין מצב הבית )נהרס / לא נהרס( לתגובות הרגשיות ללחץ היו חזקים יותר בעוצמתם בכפרים הבלתי מוכרים. תחושת הקוהרנטיות האישית הסבירה באופן שלילי את התגובות הרגשיות ללחץ ביישובי הקבע, ולעומת זאת היא הסבירה באופן חיובי את התגובות הרגשיות ללחץ בכפרים הבלתי מוכרים. ייתכן שבקרב מתבגרים מכפרים בלתי מוכרים קיימת סתירה בין תפיסת העולם שלהם כמובן ונהיל בשל בתי הספר הנאותים ביישובי הקבע והחשיפה לחברה הישראלית לבין המציאות העגומה המתבטאת בהריסת בתים אינטנסיבית. סתירה זו גורמת לתסכול, בלבול ותגובות רגשיות קשות ומחזקת אצל המתבגרים את תחושת השוליות ואת התחושה שהם שווים פחות ממתבגרים אחרים בני גילם. בנוסף שוער כי אמונה דתית תסביר יותר את התגובות הרגשיות בכפרים הבלתי מוכרים. ייתכן שעוצמת הקשר נובעת מכך שהאוכלוסייה בכפרים אלה היא מסורתית ושמרנית יותר לעומת האוכלוסייה ביישובי הקבע, ובעלת אוריינטציה חזקה לדת. בניגוד למשוער, נמצא כי תחושת הזהות הישראלית הסבירה בעוצמה גבוהה בשני סוגי הכפרים את התגובות הרגשיות ללחץ. ייתכן שהזהות הישראלית מסמלת עבור המתבגרים הבדואים התקדמות ומודרניזציה, ובאמצעותה הם מנסים להשתייך לחברה הישראלית. השתייכות זו מקלה עליהם להתמודד עם מצבי הלחץ. מגבלות המחקר הדיון מעלה כמה מגבלות שעשויות להשפיע על ממצאי המחקר, ביניהן היות המחקר מחקר רוחב שהנתונים בו נאספו פעם אחת ולכן הם מציגים תמונה בנקודת זמן מוגבלת. תרומת המחקר תרומתו של מחקר זה היא בשני שדות: בשדה המחקרי המחקר מעמיק את הידע הקיים בכל הנוגע לתגובות רגשיות ולמשאבי התמודדות כגורמים מקדמי בריאות בקרב בני נוער מהמגזר הבדואי. בשדה היישומי ממצאי המחקר עשויים לתרום לפיתוח מדיניות התערבות של אנשי מקצוע שאמורים לטפל במתבגרים שעברו או עשויים לעבור מצבי דחק. מילות מפתח: בדואים, כפרים בלתי מוכרים, יישובי קבע, הריסת בתים, הגישה הסלוטוגנית, משאבי התמודדות, תחושת קוהרנטיות אישית, תחושת קוהרנטיות משפחתית, תחושת תקווה, אמונה דתית, תחושת זהות ישראלית, תחושת זהות פלשתינית, תחושת זהות בדואית, תגובות רגשיות ללחץ. ד

תוכן העניינים. סקירת ספרות... מבוא.... הבדואים בנגב.... הריסת בתים בכפרים הבדואיים.... משמעותו של הבית עבור הבדואים.... תגובות לחץ בקרב מתבגרים החשופים לאירועי דחק...6. התאוריה של לזרוס ופולקמן להתמודדות עם מצבי לחץ... 8.6 הגישה הסלוטוגנית... 8.7 סיכום כללי... 7. שיטת המחקר...8. מודל המחקר... 8. השערות המחקר... 9. תיאור המדגם... 0. התהליך.... כלי המחקר....6 משתנים.... ממצאים.... השוואה בין מתבגרים בדואים על פי מצב הבית.... השוואה בין מתבגרים בדואים על פי סוג הכפר... 6. קשרים בין משאבי התמודדות לתגובות רגשיות ללחץ... 8. תרומתם של משאבי ההתמודדות להסבר התגובות הרגשיות ללחץ )מודל מיתון(... 0. ההבדלים המרכזיים בין המתבגרים הבדואים בקבוצות השונות: סיכום.... דיון.... הבדלים בתגובות הרגשיות ללחץ על פי סוג הכפר ומצב הבית.... הבדלים במשאבי ההתמודדות על פי סוג הכפר ומצב הבית... 8. תרומתם של משאבי ההתמודדות להסבר התגובות הרגשיות ללחץ ביישובי הקבע ובכפרים בלתי מוכרים.... סיכום כללי... 9. מגבלות המחקר ותרומתו.... מגבלות המחקר.... 6. סיכום תרומת המחקר... ביבליוגרפיה... 6... נספחים...76

רשימת תרשימים תרשים : מודל המחקר... 9 תרשים : מודל המיתון - תרומתם של משאבי ההתמודדות בקרב מתבגרים בדואים המתגוררים בכפרים בלתי מוכרים... תרשים : מודל המיתון - תרומתם של משאבי ההתמודדות בקרב מתבגרים בדואים המתגוררים ביישובי קבע... רשימת טבלאות טבלה : משאבי התמודדות ותגובות רגשיות ללחץ בקרב מתבגרים בדואים שביתם נהרס לעומת מתבגרים בדואים שביתם לא נהרס... טבלה : משאבי התמודדות ותגובות רגשיות ללחץ בקרב מתבגרים בדואים מיישובי קבע לעומת מתבגרים בדואים מכפרים בלתי מוכרים...8 טבלה : מתאמי פירסון בין משתני המחקר...

. סקירת ספרות מבוא המחקר מתמקד באוכלוסיית הבדואים בדרום, הכוללת כפרים בלתי מוכרים ויישובי קבע. האוכלוסיה הבדואית נחשבת לאוכלוסייה צעירה - כ- 60% הם מתחת לגיל 9, ולאוכלוסייה ענייה - שיעורי האבטלה מגיעים ל- % מכלל כוח העבודה, כ- 80% מהם נמצאים מתחת לקו העוני. החל משנת 00 שולש מספר הבתים שנהרסו, מה שהפך מצב לחץ זה לדומיננטי בקרב אוכלוסייה זו. השערות המחקר בדקו את ההבדלים בכל משתני המחקר: תגובות רגשיות ללחץ, משאבי התמודדות וזהות בין מתבגרים מכפרים בלתי מוכרים ומיישובי קבע, ובין מתבגרים שביתם נהרס ומתבגרים שביתם לא נהרס, וכן את תרומתם של משאבי ההתמודדות וזהות בהסברת התגובות הרגשיות ללחץ, תוך התבססות על התיאוריה הסלוטוגנית.. הבדואים בנגב הבדואים הם קבוצה ייחודית מבחינה תרבותית, היסטורית, חברתית ופוליטית, הנבדלת מהמיעוט הערבי בישראל )קפלן, עשור ואלסייד, 0(. הבדואים בישראל מונים כ-,000 נפש. האוכלוסייה הבדואית מיושבת בשלושה סוגי יישובים: בכפרים הבלתי מוכרים חיים היום כ- 7,000 בדואים; בכפרים המצויים בתהליך לקראת הכרתם כיישובים מוכרים חיים כ-,000 בדואים; ביישובי קבע חיים כ- 06,000 בדואים )הפורום לדו-קיום ושוויון אזרחי, 0(. האוכלוסייה הבדואית נחשבת לאוכלוסייה צעירה. כ- 60% מהם מתחת לגיל 9, ומהם 0% מתחת לגיל 9. כ- 6% מההורים נחשבים לצעירים וממוצע הנפשות במשפחה הוא כ- 8 נפשות. מצבם הסוציו-אקונומי של התושבים נמוך ו- 80% מהם נמצאים מתחת לקו העוני )אבו סעד, 00; נוח, 009(. כפתרון לבעיית אכלוס הבדואים בנגב הוקמו 7 יישובים בדואיים )יפתחיאל, 007(. הרשויות המקומיות שאליהן משתייכים היישובים הבדואיים סובלות ממצוקה תקציבית קשה והן מופיעות בתחתית הסולם של המדד המשולב להערכת רמת פיתוח ורווחה )אבו בדר וגרדוס, 0 (. חלק מהאוכלוסייה הבדואית גרה ב- 6 כפרים שאינם מוכרים על ידי המדינה )אבו סעד, 00; נוח, 009(. המדינה קבעה כי הבדואים תושבי הכפרים הבלתי מוכרים מהווים "פזורה לא חוקית" ולפיכך אי אפשר לספק להם שירותים )אבו סעד, 00( במערכת רווחה המתאפיינת במחסור בעבודה סוציאלית ובמרכזי שירות )אלהוזייל, 00(, בחיבור למים )אלמי, 00(, חיבור לחשמל )אלהוזייל, 00(, מערכת לפינוי אשפה )נוח, 009(, מערכת החינוך, המתאפיינת במחסור רב בבתי ספר ובגני הילדים )אבו סעד, 00; 00( ומערכת הבריאות )אלמי, 008(. במהלך השנים אוכלוסייה זו סבלה מגזרות רבות שנועדו להביאה לידי ייאוש שגרם לה לעבור לעיירות. גזרות אלה התבטאו בין היתר באי מתן חיבור למים, התנכלויות של הסיירת הירוקה ורישום ובקרה על עדרים )זיאדנה, 0(. התוצאה היא שתושבי הכפרים הבלתי מוכרים סובלים מהזנחה כללית המגבירה את מצב הדחק )נוח, 009(. מתוך רצון לפתור את בעיית האדמות והריסת הבתים, המדינה הציעה להכיר בחלק מהכפרים הבדואיים )אבו סעד, 00(. היוזמה להכרה

בחלק מהכפרים הבדואיים )יפתחאל, 0( 009, הביאה בשנת 00 להקמת מועצת אבו בסמה שאיגדה את כל הכפרים הבדואיים שהמדינה הכירה בהם לאחרונה, כגון היישוב אום בטין, המאוכלס על ידי בני שבט אבו כף, והיישוב קסר אל-סר, המאוכלס על ידי בני שבט אלהואשלה )אבו סעד, 00(. בשל קשיים ניהוליים מועצת אבו בסמה פורקה לאחר עשור והתפצלה לשתי מועצות אזוריות - אבו בסמה ואלקסום )זיאדנה, 0(. כפרים אלה נמצאים עדיין בתהליך לקראת הכרתם כיישובי קבע, הכולל עבודה על תכנית מתאר הפיתוח ובניית בתי ספר ומתנ"סים, אבל גם בהם עדיין שוררת התנגדות למעבר ליישובי קבע ותביעות לבעלות על האדמה )נוח, 009(. לרוב, הספרות ממעטת להתייחס להבדלים בין מתבגרים בדואים על פי סוג ההתיישבות. עם זאת, מבדיקת ניירות עמדה של ועדות הכנסת ושל עמותות ופורומים שונים, אפשר להצביע על הבדלים מהותיים ועל חסכים העלולים להשפיע ישירות ובעקיפין על חיי המתבגרים הבדואים. לדוגמה, בדיקת המצב הכלכלי מראה שהיישובים הבדואיים המוכרים על ידי המדינה נחשבים לעניים ביותר במדינת ישראל וכי הם מצויים בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי של הרשויות המקומיות )אבו סעד, 00(. אוכלוסיית הבדואים בנגב ממוקמת בתחתית המעמד הסוציו-אקונומי בישראל )אבו סעד, 007(. הבדואים מתקשים להתפתח ולמצוא מקורות פרנסה )אבו בדר וגוטליב, 008(. שיעור האבטלה בקרב הבדואים בנגב נאמד בכ- % מכלל כוח העבודה, מתוכו 0% גברים ו- 80% נשים )אבו עסבה, 007( והוא מן הגבוהים בישראל )הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 0(. מבין הרשויות המקומיות בישראל כל העיירות הבדואיות ממוקמות בדירוג הסוציו-אקונומי הנמוך ביותר. יותר מ- 60% מהבדואים בנגב חיים מתחת לקו העוני. שיעור הגידול באוכלוסייה הבדואית הוא הוא מהגבוהים בעולם ועומד על כ-.% בשנה )זיאדנה, 0(. משפחה בדואית ממוצעת מונה 8-0 ילדים )אבו סעד, 007(. בקרב רבע מכלל האוכלוסייה אופיינית תופעה של ריבוי נשים. כמו כן הבדואים מתקשים לפרוץ את מעגלי ההשכלה הגבוהה והתעסוקה. רק כ- % מגילאי 0-9 לומדים במוסדות להשכלה גבוהה. אחוז מקבלי תעודת הבגרות נמוך - 8% בהשוואה ל- 8.7% במגזר היהודי )אבו סעד, 00; 008.)Abu-Saad, מצבם של הבדואים בכפרים הבלתי מוכרים גרוע אף יותר. רוב הילדים בכפרים אלה לומדים בבתי ספר שמחוץ לכפרים והנשירה מבתי הספר גבוהה )בן-דוד, 996; חוג'יראת, 008(. תנאים אלה משפיעים על בני הנוער בכפרים הבלתי מוכרים, יוצרים תחושת דיכאון והרגשה של נוער בשוליים. הספרות המחקרית הראתה שתנאי הזנחה פוגעים ברווחה הנפשית של המתבגרים ומונעים מהם הזדמנות לבסס קשר חיובי בבית הספר ובחברה )00 Perez,.)Gilman, Meyers, & תהליכי העיור והמודרניזציה שהבדואים עברו בעשורים האחרונים ערערו את היסודות החברתיים, המשפחתיים והכלכליים שאפיינו אוכלוסייה זו והביאו עמם תופעות של עבריינות, נשירה מבתי ספר ושימוש בסמים שלא היו שכיחות בה קודם. התיישבות הקבע גרמה גם למתח בין השכבה החדשה של צעירים משכילים למנהיגות המסורתית )אתר הכנסת, 008; אלקרנאוי, 00; קפלן, עשור ואלסייד, 0(.

. הריסת בתים בכפרים הבדואיים ברוב שטחי הכפרים בנגב שאינם מוכרים על ידי המדינה לא מופקדת רשות אזורית, וזאת מאחר שבכפרים אלה אין תכניות מתאר ועדת תכנון האחראית על הענקת אישורי הבנייה, ומכאן שכל בית שנבנה בשטחיהם של כפרים אלה הופך לבלתי חוקי )אבו סעד, 00; נוח, 009(. על פי נתוני היחידה לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים ישנם כיום בנגב כ-,000 מבנים ללא אישורי בנייה, ובכל שנה מתווספים כ-,00 מבנים חדשים )ברוורמן, 006(. על פי דיווחי הוועדה לפיקוח על הבנייה בשנת 009 נהרסו בתים. בשנת 00 החליטו במשרד הפנים ומנהל מקרקעי ישראל לשלש את מספר הבתים להריסה בשנה ולהביא להרס של כ- 700 בתים בשנה. בשנת 0 נהרסו כ-,000 בתים )זיאדנה, 0(, במהלך שנת 0 והמחצית הראשונה של שנת 0 נהרסו 76 בתים )הפורום לדו-קיום ושוויון אזרחי, 0(. בכל שנה מ וצאים אלפי צווי הריסה של בתים בכפרים הבלתי מוכרים. הליך הוצאת הצו המנהלי או השיפוטי נמשך לאורך חודשים ושנים ויוצר מצב שבו אנשים חיים באי ודאות )אבו סעד, 00; אלקרינאוי, 00(. סכנת הריסת הבתים מרחפת היום מעל תושביהם של אלפי בתים )אבו סעד, 00(, מתחמים שלמים וכפרים שלמים )נוח, 009(. למשל, בכפר טוויל אבו גרוול בוצעו עד יולי 0 00 הריסות, ובכפר אל עראקיב בוצעו מאז 00 ועד היום מעל 7 הריסות )הפורום לדו- קיום ושוויון אזרחי, 0(. כמו כן יש כוונה לפנות את תושבי כפר ואדי אלנעם לעיירה הסמוכה שגב שלום. בנוסף, המדינה נוקטת מדיניות מפלה שהתבטאה בהחלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה להקים את היישוב היהודי חירן במקום הכפר אום אל חיראן. ההריסות מאיימות על כפרים שלמים בגלל פרויקטים ותכניות ממשלתיות לבניית יישובים כמו יער גורל המאיים על כפר עוגאן ואל מסעדיה, והתכנית להרחבת כביש שש המאיימת על כפר אם בטין )אבו סעד, 00(. היום ישנה חלוקה מסיבית של צווי הריסות מינהליים בשל תכנית פראוור-בגין העתידה להעביר בכפייה כ- 0,000 בני אדם ולהרוס כפרים שלמים. בנוסף, אנשי מנהל מקרקעי ישראל והממונים האחראים על האכיפה יצרו תופעה שבמסגרתה התושבים הם שהורסים את ביתם. בשנת 0 נהרסו כ- 78 בתים על ידי בעליהם )זיאדנה, 0(. הליך מסירת צו ההריסה המלווה בידי עשרות שוטרים יוצר כעס עצום, תסכול ותחושת ניכור בקרב התושבים שביתם מיועד להריסה )גוטליב, 008(. הריסת הבתים מבוצעת בברוטאליות בידי משרד הפנים או מנהל מקרקעי ישראל באמצעות הסיירת הירוקה והכלים הכבדים ההורסים מדי שבוע בתי מגורים בלב הכפרים )אלמי, 006; נוח, 009(. תהליך הריסת הבתים יוצר תחושה של השפלה, עלבון, בלבול וניכור בקרב התושבים )אורלי, 006; הפורום לדו קיום לשוויון אזרחי, 0(. הידיעה על ההריסה שעתידה להתבצע יוצרת לחץ וחרדה מהעתיד לבוא )אלקרינאוי,.)00. משמעותו של הבית עבור הבדואים האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות )966( מכירה בזכותו של אדם לרמת חיים נאותה לרבות דיור, וקובעת כי מחובתה של המדינה להבטיח מימוש זכות זו. הזכות לדיור כוללת כמה מרכיבים: בעלות מלאה על הרכוש, אספקת צרכים חיוניים וגישה למים, שירותי בריאות וחינוך, והשמירה על זכות זו חשובה לא פחות מהשמירה על הזכות

לביטחון )00.)Rangwala, הספרות המקצועית עוסקת בשתי משמעויות מרכזיות למושג "בית": משמעות חברתית-תרבותית: על פי סמורוויל )99 )Smoerville, הבית נתפס כגורם מכונן ומארגן חברתי, ומצד שני הוא משקף ערכים חברתיים וסדר חברתי קיים. המשמעות של הבית משתנה מאדם לאדם ומחברה לחברה )00.)Mallett, החברה הערבית-בדואית מייחסת חשיבות רבה לבית. הבית מסמל את האושר המשפחתי, אחידות המשפחה ואת הצורך המתמיד ליציבות של הבדואי על אדמתו. משמעות זו משקפת את התרבות, הקודים והערכים החברתיים המונחים ביסוד החברה הערבית, ומתבטאת בפתגמים עממיים המציינים את הבית כמקור לאושר, כפי שמתואר להלן: " يا بيتي يا بوياتي يا مستر عيوباتي فيك بوكل وبشرب وفيك بكبر لقماتي": "ביתי מסתיר את חולשתי. אני אוכל בך, שותה בך ומגדיל את נגיסות האוכל שלי בך". כלומר האדם מרגיש חופשי ומשוחרר בביתו ומרשה לעצמו לאכול בנגיסות גדולות מבלי להרגיש חוסר נוחות, דבר שהוא לא מרשה לעצמו לעשות מחוץ לביתו בפרהסיה. הבית הוא המרכז שבו מתנהלים החיים האישיים האינטימיים. בחברה הבדואית הבנים בונים את בתיהם בקרבת בית ההורים כדי לשמור על קרבה פיזית ועל המשכיות האחיזה באדמת האבות. אלמי )006( מצא כי מתבגרים בדואים מייחסים משמעויות שונות לבית: מקור כוח, מקום בטוח ומקור לביטחון עצמי. והמשמעות השנייה היא המשמעות פסיכולוגית : מטרי )00( מציג שלושה מישורי התייחסות למשמעות הבית: הבית כמציאות פיזית, הכולל את הדברים הקונקרטיים; הבית כחוויה נפשית והבית כמטפורה לחוויה נפשית-פנימית, דימוי למרחב פנימי שבו מתאפשרת חוויית "להיות" )Being( - האדם חש בבית ביטחון וחופש להיות עצמאי. הבית הפנימי משקף את המשאלות והנטיות העמוקות של האדם. הוא מקור לביטחון, להגנה ומקלט לאינדיווידואליות, המשקפים את החוויה הפנימית של חופש ברגשות, בתחושות ובמחשבות )מוזיקנט, 00(. תחושת הביטחון והיציבות שמקנה הבית וקשרי המשפחה הנוצרים בתוכו מעניקים לאדם הצעיר את הכוחות לגדול ולצמוח )גולדשטיין, 006(. הם מאפשרים לאדם להירגע ולהשתחרר ממתחים ומלחצים נפשיים הקשורים קשר הדוק לחיים המודרניים ולשלוט בפעילויות ובהתנהגויות המתרחשים בו 98( Churchman,.)Sebba, & תיאוריות פסיכולוגיות רואות בבית סמל למשפחתיות ולקרבה אינטימית וחלק קדוש של "העצמי" שאי אפשר להפר אותו )אלמי, 006(. הבית נחשב לבסיס בטוח להבעת העצמי וליצירת זהות אישית. הוא משמש מפלט מהעולם החיצוני ובה בעת משדר כלפי חוץ את הערכתם העצמית ואת ערכיהם של המתגוררים בו, את זהותם ואת השתייכותם. במחקר עדכני שעסק בחוויית הפגיעה בבית בתקופת מלחמת לבנון השנייה הודגש מקומו של הבית כמקור החיים וכעוגן התורם לתחושת יציבות וביטחון )מרעי-סרואן, 00(. במחקר אחר שנערך בקרב נשים בדואיות המתגוררות בכפרים בלתי מוכרים עלה כי הבית הוא מקור לאינטימיות, לביטחון, לתקווה ולחלומות עתידים, הוא מייצג את המרחב החברתי והפרטי של האישה שבו היא מבלה את רוב זמנה ומנהלת את חייה האישיים והחברתיים )אלמי, 006(. לאובדן הבית יש משמעויות שונות עבור האנשים. המשמעות הראשונה היא המשמעות חומרית ורגשית, הבית כמרחב פיזי הוא אחד הגרעינים המארגנים של החיים בכלל. אובדן בית טומן בחובו שתי משמעויות: משמעות חומרית - הבית כמבנה פיזי, המוצרים והחפצים המצויים בו,

ומשמעות רגשית - מסמלת את הבית בחיי היומיום )999 Panza,.)Wiesenfeld, & המשמעות של אובדן בית היא אובדן חומרי, מחסור בסביבה בטוחה ויציבה, היעדר תחושת ביטחון. קוטה, פונמקי וסרג' )998 Sarraj, )Qouta, Punamaki, & El מצאו במחקר שערכו בקרב מתבגרים פלשתינים שאיבדו את בתיהם כי אובדן הבית נתפס על ידם כחוויה משפילה, אובדן המחסה המוגן עבור הרווחה הנפשית של הילדים, פגיעה ביציבות היחסים בתת-מערכת הורה-ילד ובאיכותם, ואובדן תחושת הביטחון )שם(. במחקר שנערך בקרב תושבים המתגוררים בכפרים בלתי מוכרים נמצא כי אובדן הבית שולל את הזכות של הנשים לחיות בכבוד, בשלום ובביטחון )אלמי, 006(. כמו כן, המעבר למגורים אצל בני המשפחה מגביל את המרחב של הבדואים. מצב זה עלול להגביר את תחושת התסכול והמתח בתוך המשפחה )006.)Zaher, בנוסף, אובדן הבית מייצג קרע בהמשכיות החיים ובתוכניות בהווה ובעתיד, מביא להפסקת אורח החיים הרגיל בהווה עקב היעדר מרכיבים חיוניים כמו מחסה, מזון ולכידות משפחתית. מרכיבים אלה שומרים על יציבות המשפחה ועל ביטחונה. אובדן הבית מסמל את אובדן התקווה )00.)Manzo, משמעות אחרת והיא משמעות היסטורית-פוליטית, בכל פעם שבית נהרס, הבדואים עוברים תהליך של היתלשות וניתוק מחיבורם לאדמה. אובדן הבית מקבל משמעות פוליטית שבאה לידי ביטוי בערעור הערכים התרבותיים של החברה הבדואית, ערעור על תפיסת האזרחות ועל תחושת השייכות של התושבים הבדואים. משמעות אחרת שנפגעת בעקבות אובדן הבית היא משמעות נפשית. אובדן הבית כרוך בסבל רב ועלול ליצור סדק נפשי ולגרום לחסך פנימי )מטרי, 00(. הניתוק מהבית עלול לגרום ל"שלילת החירות, לעלבון, לצורך האנושי הבסיסי בשייכות למקום, לקהילה, למשפחה ולבית" )שם, עמ' 6(. מחקרים הראו כי מתבגרים החשופים לאובדן ביתם נמצאים בסיכון גבוה להופעת בעיות נפשיות ובעיות בהתנהגות )00 Solomon,.)Lavi, & הספרות ומחקרים בישראל שבדקו את הפינוי מרצועת עזה הראו ש"מקום" ובית מהווים מרכיב משמעותי בהבניית זהותם של מתבגרים ובבריאותם הנפשית )שדה-גמפל, 00(. פגיעה במקום פוגעת במידת המוכרות, בזהות וברווחה הפסיכולוגית )אורן, 008; ביליג, 00; שנל ומשעל, 00(. הספרות המחקרית מראה שבית בחברה הערבית-בדואית מסמל אושר, עושר ולכידות של המשפחה )אלמי, 006(. הריסת הבית עלולה לפגוע בתפיסת הבית כמקום בטוח Al-( Salter, & )Krenawi, 00 ובתפיסת המשפחה כסמכותית )אלקרינאוי, 00(. מכאן שניתן לשער שמצב של הריסת הבית עלול לפגוע בזהות ולהוביל לתחושת חוסר משמעות, חוסר תכלית וחרדה )פאסיק, 00(, לקשיי תכנון )00 Al-Krenawi, )Salter, & ולפירוק התמיכה המשפחתית )אלקרינאוי, 00(. תסמונת דחק פוסט-טראומתית )PTSD( המונח "טראומה" מקורו ביוונית, ופירושו "פציעה". עקב חשיפה לאירועים טראומתיים נפצעים הגוף, הנשמה והשכל )007.)Walsh, פרידמן )00 )Fridman, מבחין בשלושה שלבים להתפתחות תסמונת דחק פוסט-טראומתית לאחר החשיפה לאירוע טראומתי: שלב הפגיעה - מתאפיין בתגובות מיידיות שנועדו להגן על האדם וסביבתו; נסיגה מול חילוץ - מתאפיין בנסיגה או ברתיעה מפני פגיעה. בשלב זה מתחילות להתעורר גם השפעות נפשיות ראשוניות ותגובות אמוציונליות; שלב ההתאוששות - תקופה ממושכת של הסתגלות לשגרה. הספרות המחקרית

מוכיחה כי השכיחות של תסמונת דחק פוסט-טראומתית בקרב מתבגרים ממדינות שונות אינה קבועה ומשתנה כל הזמן )00 al.,.)wang et מחקרים אחרים מוכיחים כי %-% מבין האנשים שנחשפו לאירועים טראומתיים בחיי היומיום שלהם חווים תסומנת דחק פוסט- טראומתית 009( al.,.)frazier et הספרות האמפירית שדנה בהשלכות הפוסט-טראומתיות של אלימות פוליטית על מתבגרים ישראלים, ערבים פלסטינים ומתבגרים תושבי הרשות מוכיחה כי בקרב מתבגרים תושבי הרשות ישנה שכיחות גדולה של תסמונת דחק פוסט-טראומתית )009 al.,.)pat-horenczyk et בעקבות החמרה במדיניות הריסת בתים בנגב, נערך מחקר איכותני כדי לבדוק כיצד משפיעים אירועי הריסת בתים על רווחת המתבגרים. תוכן הציורים הצביע על קיומם של סימפטומים הימנעותיים הנובעים מהניסיון להימנע ממחשבות, רגשות ושיחות בנוגע לבית ( Slater, Al-Krenawi, & 007(. סקירת הספרות מוכיחה כי יש כמה גורמי סיכון העלולים להשפיע על שכיחותה של תסומנת הדחק, גורמי סיכון אלה כוללים : מגדר, היסטוריה של תקיפה פיזית, אינטלגינציה נמוכה, גזע, גורמים תרבותיים )009 al.,.)hizli et אופי הטראומה כולל שני מרכיבים מרכזיים והם רמת החשיפה וסוג החשיפה לאירוע טראומתי. רמת החשיפה מתייחסת למדדים אובייקטיביים ולמדדים סובייקטיביים. נמצא גם כי קיים קשר חיובי בין רמת החשיפה לאלימות פוליטית לבין חומרתה של תסמונת הדחק הפוסט-טראומתית al.,009(.)suliman et המרכיב השני הוא סוג החשיפה. פת-הורציק ואח' )00 al., )Pat-Horenczyk et מבחינים בשלוש קטגוריות של חשיפה: חשיפה ישירה - חשיפה של המתבגר עצמו לאירוע טראומתי; חשיפה עקיפה - החמצה של האירוע בגלל קרבה פיזית למקום האירוע; היעדר חשיפה - האדם לא נחשף לאירוע ישירות, אך ייתכן שצפה בו דרך אמצעי התקשורת.. תגובות לחץ בקרב מתבגרים החשופים לאירועי דחק המושג "לחץ" מוגדר כמצב שבו אדם מרגיש סכנה לשלמות גופו או נפשו ולכן עליו לגייס את כל הכוחות והמשאבים בהתגוננות מולה )סולומון, לאופר ולביא, 00; & Dubow, DImprio,.)Ippolito, 000 הממצאים המופיעים בספרות המחקרית שדנה בתגובות רגשיות של מתבגרים במצבי לחץ אינם חד-משמעיים. ברוב המחקרים שנעשו בקרב מתבגרים שנחשפו למצבי לחץ נקודתיים או מתמשכים נמצאו רמות מסוימות של תסמינים רגשיים שונים: פסיכוסומאטיים, תגובות פוסט- טראומטיות ועוד )לאופר וסולומון, ;006 Eid, Braun-Lewensohn, et al 009; Cohen, & al., 009.)007; Pat Horenczyk, 00; Thabet et המחקרים מראים שבטווח הקצר ובטווח הארוך עשויים להופיע סימפטומים המשפיעים הן במישור הרגשי, המתבטא לרוב בדיכאון ובחרדה )שגיא, ;006 & Thabet, Bleich et al., 006; Elbedour et al., 007; Thabet,,)Vostanis, 007 הן במישור הקוגניטיבי, המתבטא בבלבול מחשבתי ובחוסר הערכה עתידי )00 Solomon, )Lavi, & והן במישור ההתנהגותי-חברתי, המתבטא בהסתגרות ובהפנמה )00 Appel,.)Ronen, Rahav, & מציאות זו פוגעת באופן משמעותי בשגרת יומו ובאיכות חייו 6

של המתבגר )00,)Spitalny, גורמת לעוינות ולנטייה לאלימות ולעימותים בין-אישיים ( Laor al., 008,)et al., ;006 Punamak et ופוגעת בתפקודו הנפשי, המשפחתי, החברתי והלימודי של המתבגר )חן-גל וסימן טוב, 009(. מחקרים בתחום הלחץ המבוססים על הגישה הסלוטוגנית מצביעים על חוסן ועל עמידות בקרב בני הנוער )בראון-לבינסון ושגיא, ;00 Braun- Braun-Lewensohn, & Sagy, 00; Lewensohn, Sagy, & Roth, 00a; Braun-Lewensohn, Sagy, & Roth, 00b; Sagy, Zeidner, 00 )00; Sagy, & Braun-Lewensohn, 009; ועל כך שהתגובות ללחץ הביאו לשינויים משמעותיים במידת הקרבה, האמון ברשת החברתית והקשר הרגשי בין חברי המשפחה 006( Johnson,.)Gacic et al., 00; Hobfoll, Canetti-Nisim, & מחקר שבוצע בקרב מתבגרים פלשתינים הצביע על שינויים חיוביים מבחינת קבלת ההחלטות, האופטימיות, הציות להורים, העזרה למשפחה והמחשבה על העתיד )00 Vostanis,.)Thabet, Abed, & חלק מהמחקרים שהשוו בין בני נוער יהודים לבני נוער ערבים בתגובות לאירועי דחק הראו שישנם הבדלים בין שתי האוכלוסיות המתבטאים בעיקר ברמת המצוקה הנפשית וברמת הכעס )בראון-לבינסון ושגיא, ;00 998 Arian,.)Slone, Adiri, & ההסברים להבדלים קשורים לשוני בנורמות הדתיות, שעודדו את התפתחותם של דפוסי תגובה מסוימים )אדירי, 996( ולשוני בתמיכה המשפחתית 00) Ungar,.)Armstrong, Birnie-Lefcovitch, & מחקר שנערך בישראל בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" והשווה בין מתבגרים יהודים למתבגרים בדואים הראה שמתבגרים בדואים דיווחו יותר על כעס לעומת המתבגרים היהודים )בראון-לבינסון ושגיא,.)Braun-Lewesnohn, & Sagy, 00 ;00 אחד ההסברים שניתן לכך היה המצב הסוציו-אקונומי הקשה שהמתבגרים הבדואים מצויים בו בחיי היום-יום שלהם. מחקרים אחרים שנערכו במהלך המלחמה לא מצאו הבדלים בחרדה ובמצוקה הפסיכולוגית בין שתי האוכלוסיות )007 Eid,.)Cohen, & במחקר שנערך בישראל במהלך מלחמת לבנון השנייה, שבו נערכה השוואה בין תגובות הלחץ בקרב בני נוער ערבים מצפון הארץ לעומת בני נוער יהודים החיים בצפון הארץ נמצא כי בני נוער מהמגזרים השונים דיווחו על רמות דומות ונמוכות יחסית של תחושות לחץ )00b.)Braun-Lewesnohn, Sagy, & Roth, אחד ההסברים שניתן לכך הוא שבמצב לחץ אקוטי של מלחמה, ההבדלים בין הקבוצות מיטשטשים. מחקרים הראו רמות שונות של תסמינים רגשיים וקוגניטיביים למצבי דחק )לאופר וסולומון, Braun-Lewensohn et al., 009; Cohen & Eid, 007; Elbedour et al, 007; ;006,)Thabet, 009 ולעומתם מחקרים אחרים הראו כי חוסן, עמידות וחשיפה למצבי דחק יכולים להוביל לתגובות חיוביות, לפיתוח קשרים חברתיים ולשיפור בתפיסה העצמית ( al., Gacic et ;00 007 al.,.)possick, 006 ;Pat-Horenczyk et מחקרים אלה המצביעים על חוסן ועמידות של המתבגרים במצבי דחק תומכים בגישתו של אנטונובסקי )987.)Antonovsky, המחקר הנוכחי ינסה לבדוק את תרומתם של משאבי התמודדות להתמודדות מוצלחת בקרב 7

מתבגרים המתגוררים בסוגים שונים של כפרים בדואיים, ואת ההבדלים בתגובות הרגשיות, במשאבי ההתמודדות השונים ובזהויות הקולקטיביות השונות על פי סוג הכפר ומצב הבית.. התאוריה של לזרוס ופולקמן להתמודדות עם מצבי לחץ אחת התיאוריות להתמודדות עם מצבי לחץ היא תאוריית לזרוס ופולקמן )98(. על פי תאוריה זו, לחץ פסיכולוגי מורכב ומבוסס על יחסים ואינטראקציה בין האדם והסביבה. האדם מצוי במשא ומתן מתמיד עם סביבתו ומנסה כל העת לספק את צרכיו ואת צורכי הסביבה. הלחץ אינו מצב אוביקטיבי, אלא האופן שבו הפרט מפרש את המצב האובייקטיבי. אנשים נבדלים באשר למידת פגיעותם למצב לחץ, לפרשנותם ולעוצמת וסוג התגובה כלפי המצב ( & Lazarus,.)Folkman, 986 על פי תאוריה זו, כל אדם מעצב את חוויית הלחץ האישית בהתאם לאישיותו, ניסיון חייו והמסרים התרבותיים שהוא נושא עמו )איילון ולהד, 990(. חוקרים רבים מניחים כי המערכת הפסיכולוגית של הפרט שואפת לאיזון. יציאה מאיזון ותחושת אי נוחות נגרמת כאשר האדם חש שצרכיו הפסיכולוגיים לא מסופקים )007 Kusnecov,.)Cooper, & חוסר האיזון גורם לאדם אי-נוחות ומניע אותו לצמצם את אי-ההתאמה ולהשיג לכידות )966.)Marcia, על פי תאוריה זו, התהליך הקוגניטיבי נעשה בשלושה שלבי הערכה: הערכה ראשונית, והערכה שניונית והערכה מחדש, והם מושפעים ממחויבויותיו של הפרט. הערכה ראשונית כוללת הערכה של הפרט את האיום או המצב כרלוונטי, חיובי או לוחץ לגביו, בהתחשב במאפיינים אישיים ואישיותיים של הפרט )986 Folkman,.)Lazarus, & ההערכה השניונית הינה הערכת המשאבים של הפרט להתמודדותו עם המצב, מה ניתן לעשות כדי למנוע פגיעה או להתגבר עליה, כמו גם מאפייני אישיות ומאפיינים אישיים כמו גיל, מגדר ודתיות. הערכה זו מושפעת מעוצמת האיום כפי שנקבעה בהערכה ראשונית. שתי ההערכות מובילות את הפרט להתנהגות ולהתמודדות עם המצב ולבחירת אסטרטגיות התמודדות )999.)Frydenberg, לאחר שלבים אלו מגיע שלב התוצאה - שלב שבו מופיעה תגובה רגשית. לאחר שלב התוצאה מגיע שלב ההערכה מחדש, שבו התוצאה נבחנת שוב ומוערכת מחדש על ידי הפרט: האם הגירוי מאיים או מאתגר, ובהתאם לכך מתבצע תהליך של שינוע משאבים )986 Folkman,.)Lazarus, &.6 הגישה הסלוטוגנית הגישה המרכזית במחקר זה הינה הגישה הסלוטוגנית. במהלך העשורים האחרונים ישנם נטייה בספרות ובמחקר העוסקים בתחום הלחץ לבחון את הגורמים המסבירים את ההבדלים בהתמודדות עם מצבי לחץ )987 ;979 Antonovsky,.)Sagy, ;00 כלומר, כיצד במצבי לחץ וסיכון מצליחים פרטים להתמודד בהצלחה ולהישאר בריאים פיזית ונפשית )לאופר וסולומון, 006(. הממצא העקבי שעולה מהמחקרים הוא שאנשים מגיבים באופן שונה במצבי דחק 007( Kimhi,.)Sagy, & Braun-Lewensohn, 009 ;Shamai, & המחקרים בודקים מהם משאבי ההתמודדות האישיותיים והקבוצתיים התורמים לפרט להתמודד עם מצבי לחץ Braun-( Solomon, 00.)Lewensohn, Sagy, & Roth, 00; Laufer, & המחקר הנוכחי מתבסס על 8

הגישה הסלוטוגנית של אנטונובסקי )987 ;979 )Antonovsky, לחקר הלחץ. זוהי גישה חלוצית המתמקדת בבריאות ובהתפתחות תקינה והעוסקת בשאלת הבריאות והגורמים התורמים להתמודדות עם מצבי סיכון. על פי גישה זו גורמי לחץ מהווים חלק בלתי נפרד מהשגרה של חיי הפרט. לאור תיאוריה זו )שם( המשימה המרכזית היא חיפוש אחר המקורות לתחושת קוהרנטיות חזקה, שאנטונובסקי כינה אותה "משאבי התמודדות מוכללים" (GRR) - מאפייני האדם, המשפחה, הקהילה, התרבות או המצב, התורמים להתפתחות תחושת קוהרנטיות חזקה אשר מקדמת את יכולות הסתגלותו והתמודדותו של הפרט בקשיים ובאירועי דחק. משאבים אלה הם גנטיים ומאפיינים פסיכו-סוציאליים כגון תחושת זהות אישית, תמיכה חברתית, יציבות תרבותית ואמנות )009 Eriksson,.)Lindstrom, & המשותף לכל משאבי ההתמודדות המוכללים הוא שכולם תומכים בחוויה האישית העוזרת לפרט לראות את העולם נהיל והגיוני )00 al.,.)volanen et ייחודה של הגישה הסלוטוגנית הוא בכך שהיא מכוונת לפתרון בעיות וליכולתו של הפרט לעשות שימוש במשאבים זמינים )00 Eriksson,.)Lindstrom, & בבסיס הגישה הסלוטוגנית עומדים שני מושגים מרכזיים, המושג הראשון הוא "תחושת קוהרנטיות אישית" )987 )Antonovsky, - מאפיין אישיותי בעל חשיבות המבדיל בין אנשים ביכולת התמודדותם עם מצבי דחק. ההגדרה שהציע אנטונובסקי למושג "תחושת קוהרנטיות" היא אוריינטציה גלובלית המבטאת את המידה שבה לאדם יש תחושת ביטחון עמוקה ועקבית, ועם זאת דינאמית בכך שהגירוי המובחן מהסביבה הפנימית והחיצונית של הפרט במהלך החיים הוא מובנה, ניתן לניבוי ובהיר; לאדם יש את המשאבים הנחוצים על מנת להתמודד עם הדרישות שאותו גירוי מציב; דרישות אלה הן אתגר המצדיק השקעה ומחויבות" )שם(. תחושת קוהרנטיות מתייחסת לאופן הכללי שבו האדם תופס את העולם. היא מכילה מרכיבים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים וקשורה לאירועי דחק, לבריאות ולחולי. ממד זה מתפתח במהלך חייו של הפרט והוא מושפע ממבנה אישיותו ומהתנסויות שונות המתרחשות במהלך חייו, המושפעות ממקורות פסיכולוגיים, ממיקומו במבנה החברתי וממקורות תרבותיים-אתניים. אנטונובסקי )שם( מדגיש כי תחושת קוהרנטיות משפיעה על האופן שבו הפרט מגדיר את האירוע שהוא נחשף אליו ועל דרך התמודדותו עמו. רגשותיו של אדם בעל תחושת קוהרנטיות גבוהה ישמשו במצב דחק כבסיס לפעולה, התמודדותו תהיה תואמת ומציאותית ותחזק את יכולתו להתמודד עם מצבים דומים בעתיד. אדם כזה ייטה לחפש את דרך ההתמודדות המתאימה ביותר למצב מתוך מגוון הדרכים הקיימות אצלו. תוצאות ההתמודדות משפיעות על מיקום הפרט בציר בריאות-חולי. ככל שתחושת הקוהרנטיות חזקה יותר, מצבו הבריאותי של הפרט יהיה טוב יותר ותחושת הרווחה הפיזית והנפשית שלו תהיה גבוהה יותר. תחושת הקוהרנטיות נחשבת לתחושה מולדת, דינמית, מתפתחת ומתייצבת עד גיל 0 )לצר, ספיבק וצישינסקי, 0( והיא מושפעת מתנאים כלכליים, תנאים חברתיים, קשרים משפחתיים וכן חשיפה לתרבות במסגרת המשפחה )00 al.,.)volanen et עוצמתה של תחושת הקוהרנטיות נקבעת על ידי שלושה סוגי חוויות במהלך החיים: עקביות, איזון בין עומסים והשתתפות בקבלת החלטות בעלות ערך חברתי. מושג תחושת הקוהרנטיות משקף אוריינטציה והשקפת עולם יותר מאשר תכונת אישיות או אסטרטגיית התמודדות )99.)Antonovsky, 9

לתחושת הקוהרנטיות שלושה מרכיבים )אנטונובסקי, 998(: מובנות - המרכיב הקוגניטיבי :)Comprehensibility( המידה שבה אדם תופס את העולם כפועל לפי כללים וחוקים שאפשר לנבאם ולהבינם. אדם בעל יכולת מ ובנות גבוהה יצפה שהגירויים שבהם הוא ייתקל בעתיד יהיו ניתנים לניבוי. נהילות - המרכיב ההתנהגותי :)Manageability( הנטייה לצפות שהדרישות אשר גורמי הלחץ מעמידים, אפשריות לנהילות ולטיפול באמצעות המשאבים העומדים לרשות האדם. מקור המשאבים הם האדם עצמו או המשאבים הזמינים לו באמצעות חברים, שכנים וכדומה. כאשר לאדם תחושת נהילות גבוהה, הוא לא יחוש קרבן מול אירועי החיים ולא ירגיש שהחיים נוהגים בו בחוסר הגינות, אלא להפך, הוא יחוש שהוא מסוגל להתמודד עמם. משמעותיות - המרכיב הרגשי :)Meaningfulness( הנטייה לראות את החיים כבעלי משמעות, על כל מרכיביהם. לאדם יש את הרצון והמוטיבציה להתמודד, תוך השקעה רגשית ותחושת מחויבות. אנשים שמרכיב המשמעות שלהם מפותח, תופסים אירועי דחק בחייהם כאתגרים שכדאי להתמודד עימם. אנטנובסקי )987 )Antonovsky, ראה בשלושת המרכיבים כקשורים זה לזה באופן דינמי, ומתוכם מרכיב המשמעותיות הוא המרכזי בתחושת הקוהרנטיות. אדם בעל תחושת קוהרנטיות גבוהה יהיה בעל מוטיבציה וישאף להתמודד עם המצב )משמעותיות(, הוא יראה את עצמו כגורם מרכזי בעיצוב גורלו )נהילות( ויאמין שהעולם נהיר לו )מובנות(. תחושת הקוהרנטיות מעוררת התעניינות מחקרית רבה )000 Antonovsky,.)Sagy, & הממצאים שהצטברו מראים שתחושת קוהרנטיות קשורה לבריאות פיזית, להסתגלות פסיכולוגית )00,)Johnson, לתחושת אופטימיות, לחוזק נפשי )00,)Gana, לסיפוק מהחיים, לרווחה נפשית ( Pallant, Ebert, ;007 Lae, 00 &(, ליכולת ניבוי בריאותית עתידית )00 )Johnson, ולתחושת משמעות בחיים )006 Johnson,.)Hobfoll, Canetti-Nisim, & אנשים בעלי תחושת קוהרנטיות נמוכה ביטאו תחושת חרדה גבוהה יותר, דיכאון, שחיקה, כעס וחוסר אונים רבים יותר ונמצאו כבעלי יכולת פחותה להתמודדות עם לחץ וויסות מתחים )007 Tsaic,.)Yinga, Leeb, & תחושת קוהרנטיות נמוכה נמצאה כקשורה לסיגול אורח חיים לא בריא כמו שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים )008 al.,.)wainwright et ממצאים אלה נמצאו בעקביות הן בקרב מבוגרים והן בקרב מתבגרים 008( Lagerstrom,.)Myrin, & תחושת קוהרנטיות נמצאה כמשאב חיוני וחשוב בתקופת גיל ההתבגרות )גלילי ושגיא, 00; al., 00,)Braun-Lewenshon et הנחשבת לבעלת מאפיינים כגון סערת רגשות דרמטית, בלבול וספק עצמי )007 Itzhaky,.)Even-Chen, & כל משבר נפשי בעולמו של המתבגר עלול להפר את איזונו הרגשי ולפגוע בתהליכי צמיחתו )00 al.,,00.)hoven et בני נוער נתפסים בספרות כקבוצה פגיעה למצבי לחץ כיוון שהם לא השלימו את התהליך ההתפתחותי שלהם )פת-הורנציק ודופלט, 00(. מבין הסיכונים הטמונים במצבי לחץ נמנים יתר צייתנות, נסיגה ואגרסיביות. עם זאת, חלק מהמחקרים רואים את תקופת ההתבגרות כתקופה מאתגרת שבה המתבגר מסוגל להתמודד בהצלחה עם מצבי לחץ מתוך אמונה שביכולתו וביכולת הסביבה לעזור לו בכך 98( Howard,.)Offer, Ostrov, & 0

תקופת ההתבגרות מצוינת בספרות כמשמעותית מבחינת עיצוב תחושת הקוהרנטיות )987 )Antonovsky, ותחושת הזהות האישית )968,)Erikson, שבה הפרט מתפתח מבחינה שכלית ורגשית, דבר שעוזר לו לראות את הדברים ואת העולם מנקודות ראייה שונות )00 Celestin-Westreich,.)Celestinm, & במחקרים שנערכו בקרב בני נוער נמצא כי תחושת הקוהרנטיות מהווה תפקיד משמעותי בחיי המתבגר ומסייעת לו להאמין כי ביכולתו לכפות סדר וארגון מול הגירויים, להתמודד איתם ביעילות ולראות בדרישות אתגר )בראון-לבינסון ושגיא, Antonovsky, & Sagy, 986; Braun-Lewensohn, & Sagy, 00; Braun- ;00.)Lewensohn, Sagy, & Roth, 00a; Sagy, 998, 00 אף שעל פי אנטונובסקי )998( תחושת קוהרנטיות היא משאב התמודדות חיובי ואינה תלוית תרבות, נמצא במחקר שבדק את הקשר בין תחושת הקוהרנטיות לעישון סיגריות בקרב מתבגרים פיליפינים החיים בארה"ב כי תחושת הקוהרנטיות בקרב המתבגרים נמוכה מאוד )00.)Glanz, במחקר אחר שנערך במהלך מבצע "עופרת יצוקה" בישראל בקרב בני נוער בדואים ויהודים נמצא שעבור המתבגרים הבדואים תחושת הקוהרנטיות האישית לא היוותה משאב התמודדות ברמות של הסבר תגובות הלחץ, לעומת המתבגרים היהודים.)Sagy, & Braun-Lewensohn, 009( ההסבר שניתן לממצא זה הוא שהחברה הבדואית משתנה תדירות ואינה יציבה. בבסיסה זוהי חברה נוודית שקביעות ועקביות אינן חלק מערכיה. במצב זה, היכולת לראות בבהירות מה העתיד צופן יורדת. ייתכן כי מאפיינים אלה, נוסף על מצב סוציו-אקונומי נמוך, מקשים על המתבגר הבדואי לנהל את חייו ומערערים את האיזון הנפשי, קוהרנטיות חזקה הנהילות והמובנות המרכזיים בתחושת )987.)Antonovsky, ממצאי מחקרים אלה מעמידים בסימן שאלה את קביעתו של אנטונובסקי לגבי תפיסת משאב תחושת הקוהרנטיות כמשאב כללי ומצריכים מחקר נוסף שיעמיק את הבנתנו בנושא. לאור המאפיינים חברתיים-כלכליים של החברה הבדואית בכלל ובכפרים הבלתי מוכרים ולאור תופעת הריסת הבתים האינטנסיבית, אפשר לשער שתחושת הקוהרנטיות האישית תסביר תגובות רגשיות בקרב מתבגרים בדואים מיישובי קבע המתאפיינים ביציבות ובמובנות. בנוסף אפשר לשער שתחושת הקוהרנטיות האישית בקרב מתבגרים מיישובי קבע ובקרב מתבגרים שביתם לא נהרס תהיה גבוהה. והמושג השני הוא תחושת קוהרנטיות משפחתית, המשפחה נחשבת לייצוג קולקטיבי משמעותי בקביעת ההתנהגות ומסייעת בהתמודדות מוצלחת עם מצבי לחץ ( Ben-Ari, Pines, 00 &(. היא תורמת להרגשת ביטחון הבסיסיים )להד וקפלנסקי, האדם של 007( ומגבירה את יכולת העמידה המשתייך אליה, שלו עונה על צרכיו במצבי דחק. המשפחה מגבירה את תחושת הערך העצמי ותחושת השליטה בסביבה ( Birnie-Lefcovitch, Camerom, & 000(. תמיכת המשפחה ולכידותה נחשבים לגורם המסביר את התמודדותם של מתבגרים עם מצבי דחק )006 Johnson,.)Hobfoll, Canetti-Nisim, & ממחקרים עולה כי לאחר אירועי דחק, קרבה פיזית להורים ולכידות משפחתית מאפשרים את הסתגלותם של מתבגרים בטווח הארוך 009( al.,.)thabet et המושג "תחושת קוהרנטיות משפחתית" מתורגם מהמודל המתייחס לתחושת קוהרנטיות מרמת

הפרט לקולקטיב. תחושת קוהרנטיות משפחתית בודקת את תפיסתו הקוגניטיבית של האדם, את משפחתו ואת תפיסת העולם המשפחתית שלו דרך הפרספקטיבה של הפרטים המרכיבים אותה ואת אופן התמודדותה עם גורמי הלחץ. היא באה לידי ביטוי בתפיסתו של הפרט את העקביות בחוקים ובנורמות של המשפחה, איזון בדרישות והשתתפות משמעותית בחוויה הקולקטיבית- משפחתית )שגיא, ואנטונובסקי, 998(. נמצא כי סביבה עם אלמנט של קרבה רגשית והשכלת הורים קשורה לתחושת קוהרנטיות גבוהה )000 Antonovsky,.)Sagy, & לתפיסת הקוהרנטיות המשפחתית יש שלושה מרכיבים: עקביות בחוקים ובנורמות, איזון בדרישות והשתתפות משמעותית בחוויה הקולקטיבית-משפחתית )00 Dotan,.)Sagy, & ממצאים נוספים מלמדים כי חוסן משפחתי נמצא במתאם עם תחושת קוהרנטיות גבוהה )00.)Curtis, במחקר שנערך בקרב 67 מתבגרים בשבדיה נמצא קשר חיובי מובהק בין תחושת קוהרנטיות גבוהה לתחושת קרבה במשפחה, ו- 8% מהשונות בתחושת הקוהרנטיות הוסברה על ידי גורמים משפחתיים 00( Cederblad,.)Hansson, & השורשים התרבותיים שמהם המשפחה יונקת משפיעים על תפקודה במגוון דרכים. בתרבויות קולקטיביות מקומה של המשפחה והקשרים בתוכה הם מרכזיים ומשמעותיים עבור הפרט ותופסים חלק ניכר בעולמו )988 al.,.)triadndis et הספרות המחקרית מצביעה על כמה מאפיינים למשפחה הערבית-בדואית הנשענת על מבנה קולקטיבי-היררכי המדגיש מחויבות וציות לסמכות אבהית ללא דיאלוג,Dwairy(,Farah &,Abouserie,Achoui 006(. חינוכו של המתבגר מושתת מילדות על העדפת האינטרס השבטי על הפרטי )קפלן, עשור ואלסייד, 0(. הדת האסלאמית מחזקת את המוסד המשפחתי ומעמידה אותו במקום מרכזי בחיי הפרט דרך המישור הערכי, הרוחני, הטקסי והחברתי. אישוש מחקרי על הקשר בין הדת וחיזוק התא המשפחתי עלה במחקרים שונים,Mahoney(,Jones &,Tarlow.)00 עד כה נערכו מעט מחקרים שבדקו את הקשר בין המשפחה הבדואית עם צאצאיה. מחקרים אלה הראו שיש למשפחה השפעה מרכזית על חיי המתבגרים והיא מהווה עבורם רשת חברתית תומכת המאפשרת אווירה מכילה ומעודדת, מאחר שמדובר בחברה קולקטיבית ( & Al-Krenaw, Merrick, 009.)Slonim-Nevo, 00; Morad, Kandel, & מצב של הריסת בתים עלול להגביר את המתח בתוך המשפחה, שיתבטא לרוב באלימות במשפחה וערעור על סמכות האב )אינטרנשיונל אמנסטי, 00(. מבחינת הלכידות המשפחתית, הריסת בית מהווה פגיעה עמוקה בדמות האב, הנתפס על ידי הילדים כדמות סמכותית. מצב של הריסת בית מעמיד את האב במצב של חולשה וחוסר אונים ופוגע בתחושת הביטחון של הילדים בדמויות ההוריות כמייצגות הגנה וביטחון )אלקרינאוי, ;00 008 Vostanis,.)Thabet, Abu Tawahina, El Sarraj, & מצב זה עלול ליצור קשיי הסתגלות ולערער את תפיסת עולמם של בני הנוער ואת תפיסת בני המשפחה והבית כמקום בטוח )שנל ומשעל, ;00 00 Vostanis,.)Thabet, Abed, &

מאחר שלא נעשו מחקרים שבדקו את הקשר בין תחושת קוהרנטיות משפחתית לבין תגובות רגשיות למצבי לחץ, נשאלת השאלה מהי המשמעות של תחושת הקוהרנטיות המשפחתית במצב של הריסת בתים, והאם קוהרנטיות זו מהווה משאב התמודדות המסייע למתבגר להתמודד עם מצבי דחק, בשל חשיבות המשפחה בחברה זו. השערת המחקר היא כי המשתנה תחושת קוהרנטיות משפחתית יסביר את תגובות הלחץ בקרב מתבגרים בדואים מיישובי קבע, ובקרב מתבגרים שביתם לא נהרס. בנוסף ישנם עוד משאבי התמודדות שנבדקו במחקר זה כגון תחושת התקווה, בשנים האחרונות נבדקת תרומתה של תחושת תקווה להתמודדות במצבי הלחץ )007 al.,.)phillips-salimi et תחושת תקווה משקפת את אמונתו של הפרט ביכולתו למצוא דרכים יעילות להגשמת מטרות רצויות )00 )Snyder, ומורכבת מאלמנטים של ציפייה, יישום של רעיונות ומחשבות והצעת פתרונות חדשים )99 Snyder,.)Lazarus, ;99 תחושת תקווה מבוססת על תהליך קוגניטיבי מכוון מטרה שבו הפרט צריך להציב לעצמו מטרות, לבנות תכנית פעולה ולהאמין ביכולתו להשיג את המטרות הללו תוך שימוש בדמיון, ביצירתיות, בגמישות מחשבתית וביכולת לקחת סיכונים )000 Snyder,.)Lazarus, ;99 המרכיב הרגשי של תחושת תקווה עשוי להכיל מרכיבים חיוביים ושליליים, שילוב זה עוזר לפרט להיות מציאותי ולהגיע למסקנה שמימוש מטרותיו יכול להיות מלווה במאמץ, במחיר, בסבל ובהפסד (000 ;99.(Snyder, השילוב בין קוגניציה ורגש מאפשר התפתחות של תגובות אדפטיביות ללחץ )99 Hobfoll,.)Freedy, & כלומר פרטים בעלי תחושת תקווה גבוהה יעריכו את המצבים שעשויים להיתפס כמסוכנים ומאתגרים כמצבים שכדאי להשקיע בהם מאמץ, משאבים ויכולת (008.(Seginer, מחקרים דיווחו על השפעה חיובית של תחושת תקווה על יחסי האנוש )גרופמן, 006; לוי, 006; al., Phillips-Salimi et 007(, הצלחה בלימודים )מיטשל ובלאק, 006( והסתגלות פסיכולוגית ( Lehman, Snyder, Monsson, 006.)Kluck, & ניתן להבחין במקורות שונים התורמים להתפתחות של תחושת תקווה, כגון: היכולות והכוחות של הפרט, הכוחות והמבנה של הסביבה המשפחתית והקולקטיבית 00( Stines,.)Hobfoll, Briggs-Phillips, & הספרות המחקרית מתייחסת לתחושת התקווה גם בהקשר התרבותי )989 )Staats, ומראה כי משתנים חברתיים-סביבתיים עשויים להשפיע על תחושת התקווה של היחיד Briggs-( Hobfoll, Stines, 00.)Phillips, & במחקר עדכני שהשווה בין תחושת התקווה של מתבגרים יהודים לבין תחושת התקווה של מתבגרים בדואים נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בתחושת התקווה האישית. המתבגרים היהודים דיווחו על תחושת תקווה אישית גבוהה יותר מהמתבגרים הערבים )בראון-לבינסון ושגיא, ;00 00 Sagy,.)Braun-Lewensohn, & שגיא ועדואן )006 Adwan, )Sagy, & מציינים כי ניתן לראות בתחושת התקווה משתנה תרבותי בעל השפעה רבה. במחקר שנערך בתקופת האינתיפאדה השנייה ברמות נערכה השוואה בין תחושות התקווה הפרטניות והקולקטיביות בקרב מתבגרים פלשתינים לעומת מתבגרים יהודים. נמצא כי המתבגרים הפלשתינים ביטאו רמות גבוהות יותר של תחושות תקווה אישיות וקולקטיביות בהשוואה לעמיתיהם היהודים )שם(. מחקר אחר, שנערך במהלך מבצע "עופרת

יצוקה", בדק את תחושת התקווה כמשאב התמודדות והראה שהיא היוותה את המשאב החשוב ביותר המסביר תגובות לחץ בקרב מתבגרים בדואים. ההסבר שניתן לממצא זה הוא שתחושת התקווה הקולקטיבית מבטאת השתייכות, תחושת קשר לקהילה ולחברה. הסבר אחר הוא שתחושת התקווה ניזונה מהאמונה הדתית המאפיינת את החברה הבדואית המסורתית הדתית )בראון-לבינסון ושגיא, ;00 00 Sagy,.)Braun-Lewensohn, & לאור מחקרים קודמים אנו משערים שתחושת התקווה תסביר את התגובות הרגשיות של המתבגרים הבדואים בכל הכפרים הבדואיים. בנוסף אנו משערים שתחושת התקווה תהיה גבוהה בקרב מתבגרים בדואים מיישובי קבע ובקרב מתבגרים שביתם לא נהרס. משאב התמודדות נוסף שנבדק והוא האמונה הדתית, דת היא תופעה חברתית רב-ממדית, עם מבנה מאורגן ומטרות רבות, ביניהן נתינת משמעות לחייו של האדם, תחושה של מיצוי עצמי, גישה לקשרים חברתיים ומערכות יחסים אנושיות וסטנדרטים שבעזרתם הוא יכול לשפוט ולהנחות את פעולותיו )97 Jessor,.)Rohrbaugh, & מתבגרים רבים נעזרים בדת כדי למצוא כיוון ומשמעות בחייהם )0 Solomon,.)Laufer, & אמונה דתית מעודדת נוער ללקיחת אחריות ומספקת כיוונים להתבגרות. כמו כן הטמעת רעיונות השואבים מהדת יכולים לעזור בפיתוח מוסרי אצל מתבגרים. אמונה דתית ככלי להתמודדות מספקת הדרכה, תמיכה ומשאבים תרבותיים וחברתיים להתמודדות מתבגרים עם בלבול וחוסר הוודאות המאפיינים את חייהם )009 Ludden,.)Milot, & מן הספרות עולה כי קיים קשר בין אמונה דתית לבין התמודדות עם מצבי לחץ )גלילי ושגיא, ;00 לאופר ושחורי, ;008 Possick, Laor et al., 006; Oren, & 009(. הדת מהווה משאב התמודדות יעיל בהתמודדות עם אלימות פוליטית, אובדן )לאופר וסולומון, ;006 007 Maercker,,)Wagner, Forstmeier, & משברים משפחתיים 009( Gilligan,,)Raghallaigh, & הערכה וביטחון עצמי 999( Ellison,.)Sherkat, & כמו כן היא מהווה מסגרת להבנת אירועי לחץ ומסייעת בבניית אסטרטגיות להתמודדות עם מצבי דחק )00.)Ichilov, אמונה דתית מספקת מוכנות נפשית ותחושת שליטה ונותנת משמעות לחוויות היוצרות לחץ על הפרט 008( al.,.)green, & Eliott, 00; Punamaki et חוקרים שבדקו את השפעת הדת על חיי האדם ותפקודו בחיי היום יום מצאו כי אנשים המשתייכים לקהילות דתיות מעידים כי הדת עוזרת בחיי המשפחה בכך שהיא מחזקת את הרשת החברתית של המשפחה ומעודדת את בני המשפחה לעתור לאלוהים לעזרה בבעיות משפחתיות.)Fletcher,00( ההשפעה החיובית של הדתיות מיוחסת לתמיכה חברתית מצד הקהילה הדתית ואף לתחושה של קבלת תמיכה מהאל, להשפעה על דרך חייו ודפוסי התנהגותו של המאמין, לחיזוק השליטה על המתרחש באמצעות תפילה וטקסטים דתיים, להגברת תחושת הערך העצמי דרך מתן חשיבות להתנהגותו ולמתן משמעות לאירועים שליליים על ידי שיוכם לתפיסות ואמונות דתיות )00 Larson,.)Koening, McCllough, & מעבר לכך, עוצמתה של האמונה הדתית נמצאה כמשתנה המסביר יותר את השפעתה של הדת על המצוקה הפסיכולוגית )990.)Ross, מחקרים שונים )לאופר ושחורי, 008; 007 Asbjornsen, )Kanagaratnam, & העלו ממצאים סותרים לגבי תרומתה של האמונה הדתית כמשתנה המעלה או מפחית את המצוקה

הפסיכולוגית. מחקר שנערך לאחרונה על מפוני עזה העלה שהדת והאידיאולוגיה לא היוו משאב התמודדות שסייע למפונים להתמודד עם הפינוי. אחד ההסברים לכך היה שהפינוי היווה פגיעה בתפיסת עולמם של המפונים ויצר אי התאמה בין הנחות היסוד שלהם לבין המציאות הפוליטית.)Oren, & Possick, 009( בחברה הבדואית הדת מהווה מקור תמיכה חיצוני ופנימי ומסייעת בבניית הנחות יסוד התואמות את המציאות. כמו כן היא מחזקת את תחושת התקווה ואת הדימוי העצמי בהתמודדותו של הפרט בפני איום בלתי נשלט )00.)Al-Qarni, לפי האמונה הדתית-אסלאמית, תחושת התקווה קשורה למתן משמעות בחיים. פסוקים רבים בקוראן ובסונה מדגישים את התקווה כסמל לאמונה באל ובגורל והתייחסות לסבל כאל שליחות כגון " وال تهنوا وال تحزنوا وانتم االعلون " لا عمران" - "אל תרפינה ידכם ואל תצטערו, כי ידכם על העליונה, אם אתם מאמינים" )קוראן, תרגם א' רובין, 97(. המסר המועבר למוסלמים הוא שאל להם לחוש כניעה, תבוסה ועצב אלא להפך - עליהם לחוש תקווה, אופטימיות ועליונות )אלעלמי, 00(. מחקרים ציינו כי אמונה דתית מפחיתה את תחושות הדיכאון ואת אבדן השליטה על החיים ( & McCullough, Koenig,.)Larson, 00 מחקר שנערך בקרב מתבגרים פלשתינים הראה שהדת היוותה את משאב ההתמודדות היעיל ביותר בהתמודדותם עם מצבי דחק )008 Thabbet,.)Al-Argany, & שני משאבי ההתמודדות - תחושת תקווה ואמונה דתית - שזורים זה בזה. עמידה בלחץ היא הנחת יסוד באמונה הדתית. יסודותיה של מערכת אמונות קשורה לאמונה בגורל, בצורך מתמיד בפיוס האל ובכוחות המאגיה )998 Sanders,.)Park,,00 ;00 כאשר לאדם יש אמונה ביכולתו לשאוב כוח ותקווה שדרכן הוא יכול למצוא היגיון בחוויותיו ולקבלן, הוא עשוי למצוא משמעות חיובית בחוויות חיים שליליות ובמצבי לחץ )999 Seltzer,.)Antonovsky, ;987 Krauss, & אנו משערים שהאמונה הדתית בקרב החברה הבדואית המסורתית תסביר את התגובות הרגשיות של מתבגרים בדואים בכל סוגי הכפרים הבדואיים. בנוסף אנו משערים שאמונה דתית תהיה גבוהה בקרב מתבגרים בדואים מיישובי קבע, ובקרב מתבגרים שביתם לא נהרס. עוד משאב התמודדות שנבדק הוא הזהות הקולקטיבית. "זהות" היא מושג בעל משמעות בכל הנוגע למתבגרים בתקופה זו של חייהם. בגיל ההתבגרות מתגבשת אישיותו וזהותו של המתבגר. בשלב זה בחייו הוא מפתח את יכולתו לנהל את חייו, לקבל החלטות ולהתמודד עם אתגרי החיים. מרסיה )986 )Marcia, מגדיר "זהות" כמשתנה דו-ממדי וקוטבי היוצר טיפולוגיה )שם(. אריקסון )968 )Erickson, הגדיר זהות כמשתנה חד-ממדי ורציף. התיאוריה שלו מדגישה את התפתחות הזהות בהקשר החברתי. גיל ההתבגרות נתפס בספרות כמאופיין בעיסוק רב של גיבוש הזהות. כל משבר או מצב לחץ בסביבת המתבגר עלול ליצור משבר בזהות )שם( הגורם לרוב לדחייה חברתית ולהסתגרות )0 Arar,.)Abu-Rabia-Queder, & במהלך גיבוש הזהות יש להורים )986,)Marcia, לסביבה בטוחה ולקבוצת השווים )סמילנסקי, 99( תפקיד חשוב בפיתוח הזהות. המצב מורכב יותר בתהליך פיתוח הזהות בקרב בני מיעוטים. מתבגרים בני מיעוטים עוברים חוויה של דיכוי שעה שהם נאבקים להבין את עצמם ואת תרבותם ( & Sue,.)Sue, 00 נוסף על הזהות האישית קיימת זהות קולקטיבית המקבלת משמעות באמצעות